לפי המסורת, דוד המלך תיקן שעל כל יהודי לברך בכל יום מאה ברכות. חישוב הברכות הנאמרות כל יום בשלוש התפילות בצרוף ברכות הנהנין וברכות נוספות עולה למאה ברכות לפחות.
 

סעודת אמנים מגדילה לעשות, ונאמרים מאה אמנים בה לבדה, בנוסף לאלה המצטברים במשך היום. יש המייחסים לאמירת מאה אמנים מרוכזת זו סגולה לפתרון בעיות.

יש מי שהסתייג מהמשקל הרב שמיוחס לסעודת אמנים, לטענתו: "מי שמתחבר ליראת שמים ולהודיה לה' באמצעות סעודה המתקיימת בציבור, סעודה בה מברכים ומודים לה', ואומרים "אמן", תבוא עליו ברכה. אך כל זה לא על חשבון תפילה מעומק הלב, ובעיקר תיקון המעשים בכל התחומים

כדי להגיע למאה אמנים, מוצאים בסעודה מזונות מסוגים שונים, המאפשרים לברך עליהם את חמש הברכות שלפני האכילה (מלבד "המוציא"), שסדרן, כדי להרבות בברכות, מסומן בראשי תיבות "מגע אש": מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל. כל אחד מהמשתתפים בסעודה מברך בקול רם את הברכה המתאימה למזון שלפניו, וכל יתר המשתתפים עונים אמן.
 

לפני הברכה ניתן להביע משאלה, אף היא בקול רם. לכל ברכה מתאימה קטגוריית משאלות משלה, התואמת את שמה:
 

בורא מיני מזונות: סגולה לפרנסה
 

בורא פרי הגפן: סגולה לשידוך ("ענבי הגפן בענבי הגפן")
 

בורא פרי העץ: סגולה לפרי בטן
 

בורא פרי האדמה: סגולה לבריאות, משום שאדם נוצר מאדמה
 

שהכל: סגולה לכל יתר הצרכים